מזה למעלה משני עשורים שעולם האינטרנט והדיגיטל משפיע במישרין כמעט על כל מישור בחיינו, כאשר התקשורת הבסיסית הפכה דיגיטאלית, הן התקשורת הבינאישית, התקשורת עם רשויות, ארגונים ומוסדות, המסחר והתעסוקה וכן בפן החברתי השימוש בעולם הדיגיטל הפך לאחד מדרכי התקשורת העיקריים.
בסקר שהתפרסם באתר הלמ"ס אשר נועד לבחון את היקף השימושים של הישראלים באינטרנט בטלפון הנייד נמצא שבקרב ישראלים בני 20 ולמעלה 86% משתמשים באינטרנט באמצעות טלפון נייד. (פורסם באוגוסט 2021)
מבלי לשים לב הפכנו להיות אנושות הצורכת "דיגיטל" כמו מים לשתייה.
המשחקים הקלאסיים פינו את מקומם לטובת משחקים ברשת, כאשר במקום לשחק בגינות ובחצרות, הילדים יושבים בבתיהם מול מסכים ושלטים. הדרך הרומנטית לחיפוש זוגיות שינתה את גוונה , לטובת אפליקציות היכרויות קרות למיניהן וסדרות ריאלטי לחיפוש האחד/אחת.
רשתות החברתיות והשפעתן על יחסי הנישואין
הרשתות החברתיות מספקות פלטפורמה לשיתוף חוויות משותפות, מאפשרות תקשורת מהירה וקלה כאשר בני הזוג נמצאים במרחק זה מזו, ומסייעות בשמירה על קשר עם משפחה וחברים.
יחד עם זאת, שימוש מופרז עשוי להוביל להזנחת התקשורת הישירה בין בני הזוג, כאשר כל אחד שקוע בעולם הווירטואלי שלו. בנוסף, החשיפה לחיים המדומים של אחרים עלולה לעורר השוואות לא בריאות, תחושות של אי-נחת וקנאה ביחס לאחרים "הדשא של השכן" תמיד נראה ירוק יותר וברשתות החברתיות בתוספת "פילטר" הדשא נראה בוהק ומסנוור...
חילוקי דעות לגבי מה ראוי לשתף ברשתות עלולים להוביל למתחים ומריבות. הנגישות הקלה לקשרים עם אנשים מהעבר או זרים, עלולה לעורר חשדנות או אף להוות פיתוי לבגידה וירטואלית או ממשית.
על כן מוצע לפתח דיאלוג פתוח על השימוש ברשתות חברתיות, הגדרת גבולות ברורים והקפדה על איזון בין העולם הדיגיטלי לבין הקשר הזוגי האמיתי.
סוגיית הבגידה הוירטואלית וההשלכות המשפטיות
לבגידה ה"וירטואלית" נחשפתי פעמים רבות מלקוחות המשרד. מדובר בתופעה המתרחשת כאשר אחד מבני הזוג מחפש ריגוש, תשומת לב או בריחה מקושי בזוגיות, ומתחיל לפתח קשר רגשי או מיני עם אדם אחר באופן "מקוון", לכאורה ללא מגע פיזי, אלא באמצעות שיחות אינטימיות, שיתוף תמונות מיניות, או אפילו מין וירטואלי.
למרות היעדר ה"מגע", בגידה וירטואלית יכולה לגרום נזק רגשי משמעותי לבן הזוג ולמערכת היחסים. היא מערבת הסתרה, שקרים, והפניית תשומת לב רגשית ומינית מחוץ לזוגיות. יש הרואים בה "בגידה" לכל דבר וענין אך השאלה היא האם ל"בגידה וירטואלית" משמעות משפטית?
חשוב להדגיש שהתעסקות ב"בגידה" עצמה, רלוונטית להליכי גירושין וכתובה המתנהלים בביה"ד הרבני ולא להליכים הנלווים לפירוק התא המשפחתי, כדוגמת חלוקת רכוש ,מזונות וזמני שהות .
אדם בשם י' פנה למשרדי (גרון גלבוע עורכי דין לגירושין ודיני משפחה) וטען שאשתו משתפת תמונות וסירטונים בהם היא חושפת את גופה, באתר אינטרנט תמורת תשלום. לטענתו של י' אישתו "מכורה" לתשומת הלב שהיא מקבלת מאנשים זרים מאחורי המקלדת והתשלום שהיא מקבלת אינו מניע אותה במעשיה. י' העביר למשרדי ראיות דיגיטליות רבות המאששות לחלוטין את גרסתו. האם מדובר בבגידה? מבחינתו של י' בהחלט. אך מבחינה משפטית, לא בטוח.
לקוחת משרדנו בשם ר' נחרדה לגלות שבעלה טען שהיא בוגדת בו בהסתמך על צילומי מסך מתוך ה"פייסבוק", שם היא מתועדת כחברה במסר קבוצות היכרות לגרושים וגרושות. במקרה של ר' הייתה זו טענה בעלמא ולא הוגשה כל ראיה של ממש המצביעה על בגידה.
עצם קיום בן\בת הזוג מצויים בקבוצת היכרויות, או בעל\ת כרטיס באפליקציית היכרויות כדוגמת "טינדר", מהווה ראשית ראיה, אך אין די בה כדי להוכיח "בגידה". לשם כך יש להוכיח שבוצעו מעשים אינטימיים.
ראיות דיגיטליות בהליכי גירושין: קבילות ומשקל ראייתי
ראיות דיגיטליות, כדוגמת תמונות, סירטוני וידאו, צילומי מסך מרשתות חברתיות ועוד, בהחלט יכולות להיות קבילות, ומשקל הראיה משתנה ותלוי בסוג הראיה. יחד עם זאת, בתי המשפט נאלצים להתמודד עם אתגרים בהערכת מהימנותן של הראיות וכמו כן יש לאזן בין הזכות לפרטיות לבין הצורך בחשיפת האמת.
בפס"ד, תלה"מ 31358-11-18 פלונית נ' פלוני, נקבע שראיות דיגיטליות שהושגו ללא הסכמה עשויות להיות קבילות, אם האינטרס הציבורי בחשיפת האמת גובר על הפגיעה בפרטיות, יש לשקול גם את חומרת הפגיעה בפרטיות, הערך הראייתי והרלוונטיות להליך. חשוב לבחון באופן קפדני את אותנטיות הראיות ואופן השגתן.
בעלה של א' עקב אחריה עד למושב בצפון, היא נצפתה על ידו נכנסת לצימר עם בחור. הבעל צילם את אשתו ואותו בחור מחובקים, באמצעות הטלפון הנייד דרך חלון הצימר. האם ראיה זו קבילה? המדובר בראיה שהושגה בדרך פסולה תוך פגיעה בפרטיותה של א'.
אשתו של ת' התקינה מצלמה בחדר ביתם והאזינה לשיחה מעניינת במסגרתה היא חשפה קנוניה שרקם עם אמו, לה העביר כספים במזומן על מנת להעלים אותם מפני אשתו. האישה ביקשה להגיש את תמלול השיחה בבית המשפט, ואולם ת' התנגד מן הטעם ששיחה זו הושגה בדרך פסולה ומדובר ב"האזנת סתר".
לעומת זאת, ג' השתמש בטלפון הנייד של בנו, ונחשף באקראי לשיחה מוקלטת בין גרושתו ואחיה, ושמע שהיא הודתה שרו"ח שלה סייע לה לעוות את הדו"ח הכספי של העסק ע"מ להציג מצג שווא. את תמלול השיחה הגשנו לביהמ"ש כראיה משמעותית בתיק, להוכחת חוסר מהימנותה של הגרושה. ביהמ"ש התיר את השימוש בראיה לאור העובדה כי היא הגיעה לידיו של ג' באופן ספונטני ולא תוך ביצוע "האזנת סתר".
אם נסכם, לעולם הדיגיטל והרשתות החברתיות בפרט, ישנם יתרונות אדירים, אך החסרונות אינם מעטים.
אני סבורה שיש לצרוך "דיגיטל" בטעם ובמידה, כל עוד הצריכה מדודה ומווסתת, אך אחת הבעיות היא איבוד הזמן לטובת שיטוט באתרי אינטרנט והרשתות החברתיות בפרט אשר הפכו לגזלני הזמן המודרניים. שימוש מופרז עשוי להשפיע ולפגוע במערכת היחסים. תניחו בצד טלפונים ניידים ומסכים למיניהם, התרכזו בבני משפחתכם, חבקו אותם והעריכו כל רגע יחד.
コメント