מזונות אישה/ ילדים 2025- לא מה שחשבתם

עורכת דין לענייני משפחה לורית גרון גלבוע

המאמר מעודכן ל2025 ויעסוק בנושאים הבאים:

● מזונות ילדים מתחת לגיל 6

● מזונות ילדים מעל גיל 18

● מזונות ילדים מינימום לתשלום

● כמה משלמים על 3 או 4 ילדים?

● מה זה היוון מזונות ילדים

● מזונות אישה לאחר גירושין

● מזונות אישה ידועים בציבור / בנישואים אזרחיים

● מזונות אישה לא עובדת

● מזונות אישה לא יהודייה

● מזונות אישה בבית דין רבני

שנת 2017 בהחלט מהווה שנת מפנה משמעותית בנוגע לשינוי שחל בנושא מזונות ילדים ונידון בבית המשפט העליון בבע"מ 919/15 (יולי 2017). עד לפסק דין זה, מזונות נקבעו על-ידי בית המשפט בלי התחשבות כמעט כלל בזמני שהות הילדים או בהשתכרות ההורים. על-פי הפסיקה שהיתה נהוגה עד שנת 2017, חוייב האב לשלם מזונות לאם עבור ילדיו, והיה נושא בהוצאות הילדים באופן כמעט בלעדי, עד שהילדים הגיעו לגיל 15. יש הטוענים כי פרשנות זו של בתי המשפט המתבססת על הדין היהודי אינה נכונה ומדויקת, יחד עם זאת אין ספק כי חוסר השוויון בפסיקה עד שנת 2017 בנושא מזונות ילדים בולט מאוד ומעיד על אפלייה מגדרית.

בשנת 2017, בבית הדין העליון, נקבעה פסיקה מהפכנית, "מהפכת המזונות" שהתבססה על דרישתם של אבות רבים החולקים זמני שהות שווים לילדיהם עם האם. זוהי קביעה חדשה, הלכה למעשה בנוגע למזונות ילדים, שהתבססה על המהפכה החברתית שבה יותר ויותר אבות רקעו ברגליים וטענו שבמקרים שבהם הילדים נמצאים איתם מחצית מהזמן והשכר שהם משתכרים הוא דומה לשכר האם, אין למעשה הגיון בכך שהם ישלמו לאם מזונות. הסיבה לכך נעוצה במצב שנוצר בו האם מקבלת תוספת מזונות עבור הילדים, על אף שהם נמצאים גם אצל האב באופן שווה או דומה מבחינת זמני השהות (תקף גם להימצאות הילדים שישה (6) ימים אצל האב ושמונה (8) ימים אצל האם ולא רק לחלוקה שווה של שבעה (7) ימים אצל כל אחד מבני הזוג.

למעשה, הפסיקה קבעה כי במידה והאם והאב חולקים זמני שהות שווים או רחבים עבור ילדיהם, ומשתכרים שכר דומה, כל אחד מהם נושא במזונות ילדיהם בעת שהותם אצל כל אחד מהם, והם נושאים בהוצאות חריגות באופן שווה כגון הוצאות חינוך, הוצאות רפואיות חריגות, קייטנות, חוגים וכדומה. במידה ואחד ההורים מרוויח יותר באופן משמעותי מההורה השני, ההורה שמרוויח יותר, בפער משמעותי מהאחר (וברוב המקרים מדובר באב), ישלם מזונות עבור ילדיו, אולם הסכום יהיה נמוך משמעותית ממה שנפסק בעבר.

הלכה זו, שבאה לתקן את העוול שנעשה עד לקביעה זו בעיקר לאבות, תקפה אך ורק לילדים מעל גיל 6, ומשמעות הדבר שבמקרים שבהם הילד הוא מתחת לגיל 6, וההורים מרוויחים שכר דומה ואף חולקים זמני שהות שווים, עדיין ישולמו מזונות הילד/ה לאם על-ידי האב. המטרה היא לשלב את החקיקה עם הדין היהודי שמדבר על כך שהאב נושא באחריות ילדיו למזונות באופן אבסולוטי מגיל לידה ועד גיל 6. במקרים כאלו ככל הנראה המזונות המשולמים יהיו בערכים הקודמים שאנו מכירים מהפסיקה הישנה, והסכומים נעים בין 1400-1500 ש"ח בחודש ותהיה תוספת של מדור. יחד עם זאת, גם כאן תהיה התחשבות מסוימת בזמני השהות של הילדים אצל הוריהם, וזאת בהתחשב בפסיקה החדשה משנת 2017 ואלו שהגיעו בעקבותיה בבתי משפט למשפחה ברחבי הארץ

מזונות ילדים מעל גיל 18

מזונות ילדים מעל גיל 18 נידונים לא אחת בבתי המשפט ובדרך כלל נהוג שסכום המזונות יורד לשליש מהסכום ששולם עד גיל 18 או סיום הלימודים התיכוניים המאוחר מביניהם. יחד עם זאת כדאי לציין ולהדגיש כי אין זו הכללה מחייבת. כמו כן, לעיתים הסכום משולם ישירות לילד כיוון שהוא כבר בגיר או שהוא חייל/ת שמשרתים רחוק מהבית וזקוקים לכסף הזה להתנהלות היומיומית שלהם והעברה לאימם היא פחות רלוונטית במצב כזהץ

מזונות ילדים מינימום לתשלום

סכום המזונות שנקבע בבית המשפט עבור מזונות ילדים אינו קבוע וחד-משמעי, והוא תלוי בגורמים רבים ומגוונים כגון הכנסה, רמת חיים ועוד. כאשר מדובר בילד עד גיל 6, השופטים נהגו לעשות שימוש בפסק דין של כבוד השופטת שטופמן, אך מזמן ההלכה לא נפסקת על פי שטופמן וישנה פסיקה מאוחרת יותר של השופט שנלר ושוחט בהרכב במחוזי שקבעו שהבסיס הוא 1400-1500. אולם, להחלטה זו אין ביסוס כלכלי מובהק, ויש לקחת בחשבון את עליות המחירים בכל תקופה. בתי המשפט נוהגים לחשב בדרך כלל סכומים הנעים בין 1200-1600 ש"ח ללא מדור וחישוב מחצית ההוצאות החריגות, וזאת לפני הפחתת הסכום בהתחשב בזמני השהיה של הילד אצל כל אחד מהוריו. סכום המזונות שנקבע מוצמד למדד.

כאשר עוסקים בסכום מזונות לילדים מגיל 6 ועד גיל 18, סכום המזונות נע בדרך כלל בין 1600 ש"ח ל-2250 ש"ח, כאשר סכום זה כולל בתוכו את הוצאות המדור. במקרים רבים חישוב המזונות עבור הילדים מתבצע בסיוע של מחשבון מזונות אולם הוא משמש ככלי עזר בלבד וההחלטות מתקבלות על בסיס התחשבות בפרמטרים השונים שנידונו במאמר זה. שוב חשוב לזכור כי מזה מספר שנים סכום המזונות הוא אינדיקציה של זמני השהות עם הילדים והכנסות ההורים ובמצב כזה הפסיקה תהיה כמעט אפסית או לא תהיה בכלל ויתר ההוצאות השוטפות הקשורות לחינוך רפואי הוצאות חד פעמיות (כמו בר/בת מצווה שיעורי נהיגה /מסע לפולין ) ישולמו על ידי ההורים ביחס לשיעור ההכנסה או בחלקים שווים

סכום מזונות מקסימלי, גם הוא אינו חד משמעי ותלוי בפרמטרים משתנים וגם לעיתים בהסכם שהגיעו אליו ההורים בלי עזרת בית המשפט. ברוב המקרים בית המשפט יפסוק לפי טווח מסוים ויש מקרים שבהם הסכום שייפסק יהיה גבוה כיוון שהכנסת ההורים היא גבוהה מהממוצע וכך גם רמת החיים שהייתה נהוגה במשפחה.

כמה משלמים על 3 או 4 ילדים?

כאשר להורים יותר מילד אחד, נהוג להגדיל את סכום המזונות עבור כל ילד נוסף, אולם לא להכפילו. בהתאם להלכת ורד, סכום המזונות עבור כל ילד נוסף היא מופחתת, בהתחשב בכך שבבית אחד ניתן לחלוק את המזון בין מספר ילדים, כך גם בגדים שניתן להעביר מילד לילד וכדומה. בהתאם לכך סכום המזונות שנפסק עבור ילד שני, שלישי או רביעי הוא מופחת באופן יחסי מהסכום שנפסק עבור הילד הבכור, וזאת בהנחה כי תנאי השטח (זמני שהות והכנסות ההורים ) לא עומדים בפרמטרים שקבעה בע"מ 919/17 שאחרת ייתכן שלא ייפסקו מזונות ומדור לילדים בעת שהם שוהים אצל אימם לא כל הורה יישא במזונות ילדיו באופן ישיר

מה זה היוון מזונות ילדים?

הסדרי היוון (הנחת מזומן) בעת תשלום מזונות יכולים להועיל כאשר פסיקת בית המשפט היא גבוהה מהכנסת אחד הצדדים (לרוב האב) ואינה מאפשרת לו לחיות בכבוד. במקרים כאלו, כאשר זה מקובל על שני הצדדים, צד אחד יכול לקנות את הרכוש (למשל דירה או רכוש מדור) ובכך להפחית את סכום המזונות של הצד השני, וזאת כדי להבטיח את הישארות הילדים בדירה שהתרגלו אליה ובכך גם לזעזע אותם פחות במעברים וגם לחסוך כסף במעברי דירה וקנייה של רכוש חדש.

מזונות אישה לאחר גירושין

רבים טועים לחשוב כי יש קשר ישיר בין מזונות ילדים למזונות אישה, אולם אין כך הדבר. האישה זכאית לתשלום מזונות רק כל עוד בני הזוג נשואים וזכות זו פגה בעת שבני הזוג מתגרשים באופן רשמי. גם אם בני הזוג חיים בנפרד, האישה זכאית לחיות באותה רמת חיים אליה התרגלה ולקבל מבעלה מזונות. תנאי זה בתוקף גם כאשר אחד הצדדים הוא סרבן גט, ויכול להתבטל אם מתקיים תנאי אחד מהתנאים הבאים:

1. כאשר הבעל מוכיח לבית הדין כי האישה גרמה לו להפסיק ולקיים את מצוות הדת שאותן היה רגיל לקיים (והבעל הוכיח לבית הדין שאכן כך הדבר).

2. כאשר האישה מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה.

3. כאשר הוכח כי האישה בגדה בבעל.

4. כאשר האישה עזבה את הבית מסיבה שאינה מוצדקת הבעל יכול לדרוש לשלול את הזכות שלה למזונות.

5. אישה עובדת שהכנסתה מספיקה לה למימון הוצאותיה, סביר שבית המשפט ישלול את זכותה למזונות מהטעם של ההלכה הדתית הקובעת " צאי מעשה ידייך תחת מזונותייך" ,ובשפת העם : אל תתני לי את הכנסתך אבל היא תשמש לך למזונותייך וצרכייך

מזונות אישה ידועים בציבור / בנישואים אזרחיים

חשוב לציין כי בית הדין הרבני אינו מכיר בנישואין או בחיים משותפים שאינם לפי ההלכה (חוק בתי דין רבניים קובע כי בישראל כל הקשור לנישואין וגירושין הוא בידיי בתי הדין הרבניים), ולכן הפסיקות בנושא מזונות לנשים שנישאו בנישואין אזרחיים או נפרדו מבן זוגן כידועות בציבור נפסקו על-ידי בית המשפט האזרחי. במרבית המקרים אכן נפסקים מזונות לטובת האישה גם במקרים של נישואין אזרחיים ובמקרים של ידועים בציבור מדובר במזונות משקמים, שמסייעים לאישה להשתקם אחרי סיום הקשר. כבוד הנשיא ברק התווה עקרונות שעל-פיהם נפסקים מזונות במקרים כמו אלו, בפסק דינו ברע"א 8256/99 קבע כי במקרים שבהם אחד מבני הזוג שנישאו בנישואים אזרחיים והחליטו להיפרד זקוק לתמיכה כדי להשתקם לאחר הפרידה, ישולמו במקרה זה מזונות (בדרך כלל לאישה). סכום המזונות ותקופת הזמן לתשלום תלויים בגורמים שונים ונידונים לגופו של כל מקרה.

מזונות אישה לא עובדת

בית המשפט מתחשב בקביעת סכום המזונות לאישה שאינה עובדת. על פי ההלכה, הבעל לא יכול לחייב את האישה לצאת ולעבוד, אולם אישה שרגילה לעבוד מחוץ לבית, יתכן ויקבעו לה מזונות נמוכים משמעותית מאישה שאינה עובדת ואם היא מפרנסת עצמה בצורה מספקת לא ישולמו לה מזונות כלל. אישה שהפסיקה לעבוד בעת תחילת הליך הגירושין, יכול להיחשב הדבר כחוסר תום לב, ויש סבירות מסוימת שבית המשפט ימנע מלקבוע לה מזונות אישה.

מזונות אישה לא יהודייה

כאשר האישה אינה יהודייה ובעלה הוא יהודי, יחול עליהם הדין האזרחי ולא הדין העברי גם בנושא המזונות. בית המשפט מתחשב במצבים אלו אם כן, ביכולת ההשתכרות של האישה, וברמת החיים שהייתה רגילה אליה לפני הפרידה.

מזונות אישה בבית דין רבני

לפי דין תורה אחת החובות של הגבר כלפי אשתו היא לפרנס אותה ולדאוג לכל מחסורה. הבעל מחויב לכך באופן מוחלט ואף הכתובה מציינת את חובת הבעל כלפי אשתו. לפי דין תורה, על הבעל לשלם מזונות לאשתו בסכום שיפסוק בית הדין הרבני עד לקבלת הגט. המזונות נקבעים לפי רמת החיים שהאישה הייתה רגילה אליהם בזמן החיים המשותפים, והיא ממשיכה להיות זכאית למזונות גם במקרה שבני הזוג חיים בנפרד מסיבה מוצדקת. כפי שהוזכר קודם, ישנם מספר מקרים שבהם מזונות אישה לא ישולמו כגון אישה מורדת (אישה שבגדה בבעלה), אישה שעזבה את הבית מסיבה שאינה מוצדקת או שאינה מסכימה לקיים יחסי אישות עם בעלה, אישה שמשתכרת בסכום מספיק כדי לפרנס עצמה בכבוד או אישה שמסיבה כלשהי גרמה לבעלה להפסיק לקיים את מצוות התורה והוא הוכיח זאת לבית הדין הרבני.

לסיכום: מזונות אישה וילדים בשנת 2023 עברו עדכונים ושינויים, ובעיקר תחום מזונות ילדים. רבים מעידים כי הפסיקה בשנים האחרונות הוגנת יותר, והאפליה המגדרית שהייתה קיימת בעבר הולכת ונעלמת. אבות רבים רוצים להיות יותר מעורבים בחיי הילדים ומבקשים משמורת משותפת או זמני שהיה דומים, והפסיקה החדשה מאפשרת להם להפחית באופן משמעותי את הסכום של תשלום מזונות עבור ילדיהם כיוון שזמני השהייה של שני ההורים דומה, ובמקרים רבים הכנסתם דומה גם היא.

לצד זה יש לשים לב לתופעה שאינה בהכרח חיובית עם שינוי ההלכה והיא הדרישה של אבות לחלוקת זמני שהות שווה לא בשל יכולתם או רצונם האמיתי לקיים חלוקה שווה או רחבה אלא בשל הידיעה שחיובם במזונות יהיה נמוך או לא יהיה בכלל וישנם מצבים בהם הנפגעים העיקריים הם שוב הילדים שנמצאים בתווך בין הוריהם