דיני משפחה

מזונות ילדים

כל ילד זכאי למזונות מאביו בין אם הוריו נשואים בין אם לאוו. חובת המזונות היא עד הגיע קטין לגיל 18 והפסיקה קבעה כי מגיל 18 ועד לתום שירותו הצבאי, ישלם האב סך של שליש מסכום המזונות שנשא בו עד הגיע קטין לגיל בגרות.
לפי הדין העברי אב חייב במזונות ילדיו, ההורים רשאים להחליט ולהסכים ביניהם מהו שיעור המזונות שהאב ישא בו, אולם הסכמה זו חייבת להיות על פי שיעורים שקבועים בפסיקה ולא פחות ממנה. כלומר אישה אשר מחיר החופש יקר ערך עבורה עד כי תסכים לסכום מזונות אבסורדי, בית משפט עשוי שלא לאשר את סכום המזונות אם הוא מתחת למינימום הקבוע בפסיקה.


פסיקת מזונות
את פסיקת דמי המזונות יכול לקבוע הן בית הדין הרבני והן בית משפט לענייני משפחה.
בית הדין הרבני יוכל לקבוע את דמי המזונות של הקטינים , במידה ושני הצדדים הסכימו להתדיין ביניהם ברכיב דמי המזונות של ילדיהם, או  צד המגיש תביעת גירושין יוכל לכרוך עניין זה בתביעת הגירושין שלו, אולם אין הדבר מונע  מהגשת תביעה נפרדת ועצמאית למזונות הילדים בבית משפט לענייני משפחה, גם אם ההורה שהגיש תביעת גירושין כרך זאת בתביעתו.
בנוסף, גם אם ההורים הגיעו ביניהם להסכם גירושין כולל במסגרתו סיכמו את גובה מזונות הילדים, עדיין יוכלו הילדים להגיש תביעה עצמאית ונפרדת לבית משפט למשפחה כאשר העקרון המנחה הוא שהילדים אינם כבולים להסכמות אליהם הגיעו ההורים במסגרת הסכם הגירושין, ולעתים קרובות אישה "קונה" את החופש שלה בויתורים רבים, ביניהם גם סכום מזונות נמוך שאינו משקף הלכה למעשה את רמת החיים והצרכים שאליהם הורגלו הילדים לאורך חיי הנישואין.


צרכים הכרחיים ומדין צדקה
כפי שנאמר חובתו של אב לזון את ילדיו קודמת לצרכיו האישיים גם אם מדובר באדם שיטען כי הוא עני מרוד, או אסיר המרצה עונש מאסר ואינו יכול לייצר הכנסה.
קיימת הבחנה בין צרכים הכרחיים כגון לבוש, מזון, מדור (הכוונה להבטחת קורת גג לילדים אם בהשתתפות בדמי שכירות, בתשלום יחסי של המשכנתא), הוצאות אחזקת המדור כגון חשמל, מיסי עיריה, טלפון לבין צרכים שהינם עודפים כגון חוגים, שיעורי עזר, כספים על בילויים ונסיעות לחופשות בארץ ובחו"ל.
על האב לשאת גם במחצית הוצאות רפואיות, השתתפות בהוצאות חינוך, וכן בדמי טיפול עבור הטיפול בילדים הקטינים, אם כתשלום לאם על הישארותה וטיפולה בקטינים או למטפלת כזרועה הארוכה של האם, כאשר דמי הטיפול הינו סכום שמשתנה בהתאם לגילו של הקטין, ככל שהינו קטן יותר דמי הטיפול יהיו גבוהים יותר.


ישנן שלוש קבוצות גילאים בהם מאבחנים את חובת האב לזון את ילדיו :
עד גיל 6 - קבוצת גיל זו נחשבת ל"קטיני קטינים" וחובת האב לזון אותם ולדאוג למזונותיהם הינה חובה אבסולוטית מדין תורה. בגיל זה על האב לשאת בכל צרכי ילדיו הקטינים.
מגיל 6 -15 - חובת האב לזון את ילדיו בקבוצת גיל זו הינה חובה מכוח תקנות הרבנות הראשית ותקנות חכמים, לפיו על האב למלא את כלל צרכיהם ההכרחיים של ילדיו, כאשר במזונות העודפים "מדין צדקה" ישא האב והאם תשתתף רק אם נותרת לה הכנסה פנויה מהכנסתה.
מגיל 15-18 - כאן חובת האב לזון את ילדיו הינה חובה  הנגזרת מדין צדקה, המשמעות המעשית לכך היא כי על שני ההורים לשאת בחלקים שווים ולמלא את צרכי ילדיהם שווה בשווה, אם כי בפועל על פי רוב הדבר לא בא לידי ביטוי והאב ממשיך לשאת בחיוביו השונים עד גיל 18, אלא אם מדובר באם אמידה ובעלת אמצעים.
מגיל 18 ועד לאחר תום השירות הצבאי- פה נקבע הלכה לפיה בתקופת הגיל הזו ישא האב בשליש מהסכום ששילם עד כה לילדו , מתוך הנחת מוצא כי בגילאים אלו עדיין אין לילד הבגיר יכולת להשתכר באופן שיוכל לפרנס עצמו באופן עצמאי ומלא בעיקר מטבע היותו בשירות צבאי.
בשנים האחרונות חלה מגמה חדשנית בפסיקה ונושבות רוחות חדשות בפסקי הדין של בית המשפט העליון, לפיהם מנסים בתי המשפט להחיל פסיקה שוויונית בפסיקת מזונות ולחייב גם את האם בחיובים כספיים שונים, אם כי הצרכים ההכרחיים נותרו חובתו האבסולוטית של האב.


סופיות פסק דין למזונות
פסק דין למזונות אינו פסק דין סופי לעולם ועל כן ניתן להגיש לאחריו  תביעה  להגדלת מזונות או להפחתת מזונות, הפסיקה קבעה מושג לפיו יש לצד הרוצה להגדיל או להפחית מזונות להוכיח שינוי נסיבות מהותי לפיו ישוכנע בית המשפט כי יש צודק ונכון יהיה  לשנות את פסק הדין.
בתי המשפט למשפחה קבעו כי את המושג "שינוי נסיבות מהותי" יש לפרש באופן צר ודווקני וזאת לצורך איזון ראוי בין סופיות הדיון מחד והתאמת סכומי המזונות לתנאי חיים משתנים מאידך.
כאשר צד רוצה להקטין/להגדיל את פסק הדין למזונות עליו להגיש תביעה חדשה כאשר כותרתה תהיה "תביעה להפחתת/הקטנת מזונות" בתוכה יהיה עליו להוכיח כי בעקבות שינוי נסיבות מהותי ממועד פסק הדין למזונות או ההסכם שהגיע אליו עם אם ילדיו,ועד להגשת התביעה הנוכחית להקטנת המזונות חל שינוי המצדיק הפחתה בגובה דמי המזונות.
בית משפט ישקול כל נימוק ונימוק בכובד ראש ובמסגרת הכוללת של כל מקרה ומקרה. יתכנו מקרים בהם שינוי בהכנסת האב , לא יהיה בו כדי להפחית דמי מזונות ויתכנו מקרים הפוכים. גם שינוי בסטטוס של האב מגרוש לנשוי ואב לילדים נוספים מאישה אחרת, אינם תמיד שיקול המצדיק הפחתת סכום המזונות, שהרי על פי רוב בני זוג שלהם ילדים קטנים נישאים בפעם השנייה ומולידים ילדים מבת זוגם החדשה, ועל כן לא בהכרח הדבר מהווה נימוק צודק להפחתה. הקושי להקטין/ להגדיל את דמי המזונות הוא רב יותר כאשר בני זוג הגיעו להסכם תוך הסכמה והבנה שהרי נקודת המוצא של בית המשפט היא כי גם הסכם זה צופה פני עתיד וכל צד שקל את שיקוליו בטרם הסכים לעקרונות ההסכם ולא בנקל יוכל לשנותם.


גביית פסקי דין למזונות
לאחר שניתן פסק דין למזונות יש למצוא את הדרך הטובה ביותר לממש אותו.
למרבה הצער ישנם אבות רבים בישראל אשר מתחמקים מתשלום  דמי המזונות שנפסקו לילדיהם  ועל כן, קיימות שתי דרכים באמצעותם ניתן לגבות את דמי המזונות עבור ילדייך:
הדרך הראשונה היא באמצעות מערכת האכיפה במדינת ישראל הלוא היא לשכת ההוצאה לפועל, שם פותחים יחד עם פסק הדין המאושר תיק הוצאה לפועל כנגד האב, ומתחילים מייד בנקיטת פעולות שונות למימוש פסק הדין. ניתן לעקל משכורת,חשבון בנק, להוציא צווי מאסר ולפעול בהליכים שונים לצורך גביית פסק הדין למזונות.
דרך זו לגבייה היא יעילה במקרה שמדובר באב שהינו שכיר/עצמאי במקום עבודה מסודר, בעל הכנסה קבועה, בעל כספים וזכויות כספיות בחשבון הבנק שלו או במקום עבודתו, שאז הדרך לעקל ולממש היא כדאית ומהירה. אולם, אם מדובר באדם שאינו עובד או שהכנסתו משולמת לו במזומן, שהינו חמקן ידוע וקיים קושי להניח יד על כספיו וזכויותיו הכספיות, או שהינו חסר כל, שאז הדרך השנייה לגביית פסק הדין הינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי שעל פי חוק עליו לשלם לאם מזונות ילדיה על פי פסק הדין שנפסק לה, אולם כל זאת בכפוף למדרגות שונות על פיהן מנוכים מפסק הדין סכומי כסף שונים.
כך למשל, אם עובדת לא תקבל את מקסימום דמי המזונות שנפסקו עבור ילדיה, אלא חלק יחסי , זאת על פי תקנות הביטוח הלאומי, ותעמוד לה הזכות בחלוף שנה מיום שפנתה אל הביטוח הלאומי, לגבות את ההפרשים באמצעות פתיחת תיק בהוצאה לפועל, אך שוב אם מדובר באדם חסר כל או חמקן, תיתקל בקושי בגביית ההפרשים.
יש לציין, כי נשים רבות מעדיפות לפנות באופן מיידי למוסד לביטוח לאומי לצורך גביית המזונות וזאת בעיקר בשל הקושי הנפשי שלהן לנהל מערכה נוספת ועצמאית מול אבי ילדיהם של גבייה באמצעות פתיחת תיק הוצל"פ והן מעדיפות כי המוסד לביטוח לאומי ינהל עבורם ובמקומם מערכה זו.
 

המידע שמובא לרשות הגולשים באתר אינו בא במקום או כתחליף לייעוץ משפטי.