דיני משפחה

מזונות אישה

הכלל הבסיסי ביותר והעתיק על פי הדין העיברי הוא "עולה עימו ואינה יורדת" כלומר אישה נשואה זכאית למזונות מבעלה על פי אותה רמת החיים אליה הורגלה בה חיו בני הזוג בטרם פרץ המשבר בין הצדדים.
היקף החיוב במזונות ניגזר על פי שלושה כללים מצטברים: רמת החיים בה חיו בני הזוג במהלך חיי הנישואין וצרכיה של האישה אליהם הורגלה, הכנסתו  של הבעל מרכוש ועבודה וכושר השתכרותו הפוטנציאלי של הבעל.


למי הסמכות לקבוע מזונות אישה?
הסמכות לקביעת מזונותיה של אישה היא סמכות מקבילה. אם הגישה האישה תביעת מזונות לבית משפט למשפחה, יקבע בית המשפט את גובה מזונותיה של האישה, אם הגיש הבעל תביעת גירושין אליה כרך את מזונות האישה יקבע בית הדין הרבני את גובה דמי מזונותיה של האישה, הסמכות לדון בכך היא מקבילה, ולא ייחודית לבית הדין או לבית המשפט לענייני משפחה.
יש לציין, כי ייתכנו מקרים בהם הבעל הקדים והגיש תביעת גירושין אליה כרך את מזונות האישה, התנהל דיון, אולם בית הדין לא דן במזונות האישה , תוכל האישה להגיש תביעתה למזונות לבית משפט למשפחה ולבקש כי ייפסקו מזונותיה בערכאה זו. על פי רוב, בית משפט למשפחה ימתין להחלטת בית הדין בעניין זו מכוח עקרון כיבוד הערכאות ההדדי, אולם באם בית הדין לא ידון ברכיב זה, אין כל מניעה כי ייפסקו לאישה מזונותיה בבית המשפט למשפחה, גם אם הקדים הבעל והגיש את תביעתו קודם לכן, שכן על פי החוק, המניעה מבית המשפט לפסוק מזונות, הינה כל עוד לא דנה בכך הערכאה המקבילה.


חיוב האישה לצאת לעבוד
אישה אשר אינה עובדת, אין בעלה יכול לחייבה לצאת לעבוד ואם תסרב, תהיה זו עילה טובה לשלילת מזונותיה. על פי הדין העיברי ממנו נגזרת חובת הבעל למזונות אישתו, אין כל חובה המחייבת את האישה לצאת לעבוד, אולם אם האישה עובדת, יש בכך כדי לקיים את הכלל "צאי מזונותייך תחת מעשה ידייך", כלומר אם האישה משתכרת והכנסתה מספיקה לכלל צרכיה, אין הבעל מחוייב בדמי מזונותיה.
יתרה מזו, לא רק שלא קיימת חובה לאישה לצאת ולעבוד, הרי שחובת המזונות של הבעל אינה קשורה כלל בעושרה של האישה והיא אינה חייבת לממש את רכושה על מנת להתקיים.
יחד עם זאת, אם סמוך לתחילת ההליכים המשפטיים בין הצדדים, חדלה האישה לעבוד מתוך כוונה ברורה שיפסקו לה מזונות, ועובדה זו ברורה לעין, יקח בית המשפט או בית הדין עובדה זו בחשבון בעת קביעת גובה דמי מזונותיה או זכותה למזונות.


שלילת מזונות אישה
מקרים בהם תישלל זכות המזונות מאישה תחול במקרה בו בגדה האישה בבעלה או, במקרה בה עזבה האישה את הבעל, שכן הזכות למזונות אישה מבעלה שרירה וקיימת כל עוד האישה חיה עם בעלה, אולם אם עזיבת האישה את הבית נבעה מעילה מבוררת, ויש להוכיח עילה "קלה כנוצה" הרי שזכותה למזונות לא תישלל גם אם אינה חיה עם בעלה.
 אם הבעל עזב את הבית, זכותה של האישה למזונות לא נפגעת והבעל יחוייב בתשלום המזונות, חרף העובדה שאינו גר עם אישתו וזאת עד לגירושי הצדדים, שאז פוקעת חובתו של הבעל לשאת במזונות אישתו.

המידע שמובא לרשות הגולשים באתר אינו בא במקום או כתחליף לייעוץ משפטי.